IMG_9280.JPG

פודקסט

הפודקסט לקהילת האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל

6 || כלכלה אורבנית

 

כלכלנים אורבניים מסתכלים על הערים שלנו דרך משקפיים כלכליים, וכך הם מוסיפים לידע שלנו על הסוגיות האורבניות המטרידות של ימינו. אחת מהן היא הסוגיה של הקצאת המשאבים במרחב העירוני, שנותנת עדיפות לרכב הפרטי. המצב הזה פוגם באיכויות האורבניות שאנשים נהנים מהן, כמו קרבה אנושית ונגישות להזדמנויות. זוהי הטעות הגדולה של לתכנן למכוניות במקום לבני אדם. האתגר הגדול ביותר של הערים במאה ה-21 הוא לתקן את הטעות הזו. האזנה נעימה!

> תו לכל תושב

> The Ghastly Tragedy of the Suburbs

> Fixing the Great Mistake: Autocentric Development

> Retrofitting Suburbia

> CNU - Congress for the New Urbanism

> The New Urban Agenda

> מושב כלכלה עירונית בוועידת עכו של הפורום הישראלי לעירוניות

 

 

טקסט מלא

את הפרק הקודם הקדשתי למושג "מוטוקרטיה" - שלטון המכוניות - והסברתי באמצעותו את חלוקת המשאבים הלא-הוגנת בערים שלנו. בעקבות הפרק הקודם יצרו איתי קשר מאזינים ומאזינות, ועל כל התגובות אני מוסר לכן ולכם תודה רבה. כן אזכיר במיוחד את צפריר, שכתב לי כמה ממחשבותיו. הוא ציין שבין כל התחומים שהזכרתי - מגיאוגרפיה עירונית דרך חקר השלטון המקומי עד התפתחות היסטורית של ערים - נפקד מקומה של הכלכלה האורבנית.

התיאוריות הכלכליות הרווחות עושות הפשטה ליחסים בין בני אדם, בין פירמות ובין מדינות. במקרים רבים, המרחק הגיאוגרפי נמחק, והופך לחלק מעלות העסקה. כששני אנשים רוצים לסחור ביניהם, המרחב הוא לא פקטור, כי השוק הופך ממקום לרעיון. כך בתיאוריות הכלכליות הרווחות, שלא מתייחסות בכלל למימד המרחב. לעומת זאת, הכלכלן האורבני מוריד את הכלכלה מהתיאוריה בחזרה לקרקע המציאות - פשוטו כמשמעו. הוא מתייחס למרחב, ולא משאיר אותו מחוץ למשוואה. השאלות שהוא שואל, והתשובות שהוא מסוגל לתת, מוסיפות לידע שלנו על ערים, וזו החשיבות של Urban Econnomics, או בעברית: כלכלה אורבנית.

כלכלן אורבני מסתכל על התופעה הקרויה "עיר" במשקפיים כלכליות. הוא בוחן את המניעים הכלכליים שיכולים לתת מענה לשאלות כגון אלה: מדוע אנשים בוחרים לגור בערים? מדוע ערים נוצרות? מדוע יש ערים גדולות וערים קטנות? מה קובע את הפיזור של ערים במרחב? מה קובע את מחירי הקרקעות בעיר? מדוע חברות באותו ענף כלכלי מעדיפות להתקבץ בעיר מסוימת?

הכלכלן ארתור או'סאליבן מחלק את התחום של כלכלה אורבנית לשישה נושאים שונים, שכל אחד מהם הוא עולם שלם בפני עצמו. בואו נטעם מכל אחד מהנושאים הללו.

הנושא הראשון שבו עוסקים כלכלנים אורבניים הוא התפתחותן של ערים על פי כוחות השוק. בניגוד לאורבניסטים אחרים, שתוהים מהי הדרך הנכונה ביותר לבנות ערים, הכלכלנים האורבניים מתבוננים בהיבנותן של ערים, ושואלים את עצמם מה עומד מאחורי הבחירות של אנשים. למה הערים שלנו נראות כפי שהן נראות? מה מניע אנשים להתיישב בערים? מדוע עסקים דומים מעדיפים להתקבץ באותו אזור?

בואו נפתח פה רגע סוגריים, כי יש כאן משהו ששווה להתעכב עליו. הרבה מהכלכלנים האורבניים מוסיפים לשאלה הזו משהו מאוד חשוב - פליאה. כל שאלת מחקר מעניינת מתחילה בהתפעמות והשתוממות מתופעה מסוימת. הכלכלנים האורבניים משתוממים מהאנשים שבוחרים לגור דווקא במקומות צפופים, רועשים, מלוכלכים, מזוהמים, מוכי פשיעה וחסרי צבע. אפשר לומר שהדור הוותיק של הכלכלנים האורבניים עדיין מחזיק בתפישה הזו - שהעיר היא מקום שלילי, ושכל אחד שואף למשהו בסגנון של בית בכפר. לדידם, מי לא ירצה בית צמוד קרקע עם מוסך למכונית, חדרים כמספר בני המשפחה וחצר עם דשא. הדור הצעיר של הכלכלנים האורבניים כבר לא משתומם מכך שאנשים בוחרים לגור בערים, כי איכות החיים העירונית השתפרה מאוד בעשורים האחרונים. גם החלום על הבית בכפר כבר לא אטרקטיבי כבעבר, כשכל בוקר צריך לעמוד בפקקים כדי להגיע לעבודה, ועל כל סידור קטן צריך להיכנס לאוטו.

כלכלנים אורבניים צעירים כבר לא מחפשים את התמריצים הכלכליים למגורים בעיר, כי הם כבר לוקחים כמובן מאליו שהחיים בעיר מציעים יותר הזדמנויות כלכליות מאשר החיים בכפר. לכן, ערים מוגדרות אצלם כמכונות לייצור הזדמנויות, לטוויית קשרים כלכליים בין אנשים ופירמות. הם דווקא שואלים את השאלה ההפוכה - מדוע יש בעיר מקומות ריקים? מה ההיגיון בכך שחלק ניכר ממשאב הקרקע מוקצה לכלי רכב מזהמים ולא יעילים? גם הם שואלים את עצמם למה הערים שלנו נראות כפי שהן נראות, אבל נקודת המוצא שלהם היא היתרונות שבעיר, ולא החסרונות. הם יוצאים מנקודת הנחה שהאיכויות העירוניות הן הבחירה הרציונלית, ולא הבית בכפר.

הנושא השני שארתור או'סאליבן מציין כאחד מהנושאים שמעסיקים כלכלנים אורבניים הוא שימושי קרקע במרחב העירוני. למה הקרקעות בהרצליה ורעננה יקרות יותר מהקרקעות בחולון ובת ים? נשאיר את השאלה הזו פתוחה כי יש כמה תשובות אפשרויות, אבל בואו נבין מה כלכלן אורבני יוכל לומר לנו על זה. הוא יוכל לומר שההבדלים בשווי הקרקע העירונית תלוי בתועלת שצומחת מההתמקמות במרחב. הוא גם יוכל לנתח את המניעים הכלכליים שמביאים לפיזור של שימושים - למה יש הפרדה בין אזור תעסוקה לאזור מגורים? ומדוע יש מקומות שבהם יחידות מגורים עוברות הסבה למשרדים, ובמקומות אחרים ישנו התהליך ההפוך? שוק הנדל"ן יכול להסביר הרבה ממה שאנחנו רואים בערים שלנו.

עוד שלושה נושאים שמעסיקים כלכלנים אורבניים הם התופעות שמגיעות למימוש הכי קיצוני שלהן דווקא באזורים עירוניים. נושא מס' 3 - תחבורה אורבנית; נושא מס' 4 - עוני ופשיעה; ונושא מס' 5 - דיור.

כלכלן אורבני יביט בתחבורה העירונית כמערכת מורכבת של שיקולים, שבה לוקחים חלק מאות אלפי אנשים, ואפילו מיליוני אנשים, שכל אחד מהם מחשב את עלות הנסיעה ביחס לתועלת שתצמח לו ממנה. כלכלן אורבני יכול להצביע על כך שהעלות האפסית של שימוש בכביש תביא לביקוש גבוה, וכך ייווצרו פקקים. הוא גם יוכל להצביע על פתרון כלכלי - אגרת גודש, שתגדיל את עלות השימוש ברכב הפרטי, או השקעה במוצר חלופי, כמו תחבורה ציבורית. באותו עניין אפשר גם לדבר על תמריצים כלכליים שיאפשרו לאנשים לוותר על תו החנייה שלהם, למשל, הרעיון של "תו לכל תושב" - חלוקת תו חנייה גם לאנשים שאין להם אוטו, כך שיוכלו לסחור בו ובעצם לקבל כסף לפי שווי השוק של תו החנייה. זה פתרון שנשמע לאנשים הזוי, אבל ההיגיון הכלכלי טמון בכך שזה נותן תמריץ לוותר על חנייה בעיר, ומאפשר למי שכן מעוניין בחנייה לשלם עליה את שוויה האמיתי. שמתי לינקים בהערות לפרק למי שמעוניין או מעוניינת במידע נוסף.

בקשר לעוני ופשיעה, הכלכלן האורבני יכול לזהות את הכוחות שמושכים אוכלוסיות חלשות לאזורים מסוימים. הוא גם יכול לנתח את ההשפעה של תוכניות שמעניקות תמריצים כלכליים שונים שמטרתם למגר את התופעות הללו.

בנוגע לדיור, הכלכלן האורבני מניח שרכישת דירה כרוכה בתשלום מסים מקומיים. רכישת דירה לצורך מגורים היא גם בחירה בשירותים המסופקים על ידי הרשות המקומית (זו שחולשת על השטח המוניציפלי שבו נמצאת הדירה). כלכלן אורבני יציב לו למטרה לנתח את המניעים הכלכליים של רכישת דירה כמוצר שנטוע במרחב ספציפי. למה זה חשוב? כך הוא יוכל להסביר מדוע רשויות מקומיות שמספקות שירותים ברמה נמוכה יסבלו מהגירה שלילית ומשוק דיור מדשדש.

הנושא השישי והאחרון הוא כל מה שקשור בהכנסות והוצאות של השלטון המקומי. הרשויות המקומיות הן ספקיות של שירותים, וניתן לנתח את מבנה ההכנסות וההוצאות שלהן. הכלכלן האורבני יכול להעריך מהי רמת המיסוי הרצויה עבור מוצר ציבורי מסוים (למשל, מה צריך להיות מחיר הכניסה לבריכה הציבורית). הוא גם יכול לנתח את הקשר בין הוצאות הרשות המקומית לבין מידת ההצלחה שלה - למשל, האם השקעה גדולה יותר בתברואה, באיסוף אשפה וניקיון רחובות, מביאה לשביעות רצון גדולה יותר של התושבים ממידת הניקיון בעיר.

בקיצור, התחום של Urban Economics עוסק ב- (1) התפתחות של ערים, (2) שימושי קרקע בערים, (3) תחבורה עירונית, (4) עוני ופשיעה בערים, (5) דיור בערים, ו- (6) תקציבים עירוניים. הנושאים הללו לפעמים מצטלבים זה עם זה, אז לא חייבים לראות אותם בהכרח כתחומים נפרדים לחלוטין.

אם נתחבר לפרק הקודם, נבין שכלכלה אורבנית עוזרת לנו גם לנתח את הקצאת המשאבים באזורים עירוניים, וכך ניתן לחשוף את האמת על הערים שלנו. האמת היא שיש לנו בעיה קשה ביותר - אופן הקצאת המשאבים, ובייחוד משאב הקרקע, מוטה מאוד לטובת נהגי מכוניות, ומפלה לרעה את כל משתמשי הדרך האחרים - הולכי הרגל, רוכבי האופניים והנוסעים בתחבורה הציבורית.

הסופר האמריקאי ג'יימס הווארד קונסטלר היה בין הראשונים לזהות ולבקר את ההשתלטות של המכונית על חיינו, את העיצוב הבעייתי של הסביבה הבנויה, ובייחוד את הפרברים שזוללים שטחים פתוחים במה שנקרא באנגלית Urban Sprawl. בשנת 1993 קונסטלר פרסם את ספרו The Geography of Nowhere, או "גיאורפיה של שום-מקום", שבו הוא ביקר בחריפות את הפרברים האמריקאים כאתר של תרבות בזבזנית, שאינה בת קיימא. כשהוא מתאר את התופעה הזו, הוא מוכרח להסתכל על הסביבה הבנויה גם מנקודת מבט כלכלית, מנקודת המבט של הקצאת המשאבים.

<The Ghastly Tragedy of the Suburbs>

ג'יימס הווארד קונסטלר מתייחס לתכנון מוטה-מכוניות כבעיה כלכלית, שהיא אולי הטעות הכי גדולה בתולדות האנושות. "הטעות הגדולה" היא סוגיה רצינית, משום שהיא התפשטה כמו אש בשדה קוצים. במאה ה-20 ראינו ערים רבות ברחבי העולם משכפלות את אותה טעות של הקצאת משאבים לא הגיונית, לא אנושית ולא צודקת. ערים חדשות שנבנו אז ונבנות היום משכפלות את "הטעות הגדולה", וכך גם ערים ותיקות שהיו להן איכויות עירוניות איבדו אותן. על כך מספר פול סטילי ווייט בהתייחסו להיסטוריה של פארק אווניו בניו יורק.

<Fixing the Great Mistake: Autocentric Development>

אז האם אנחנו אבודים לגמרי? ובכן, קודם כל צריך לזהות את הבעיה כדי לנסות ולתקן אותה. האדריכלית אלן דנהאם-ג'ונס רואה בכך את האתגר הגדול ביותר שלנו האורבניסטים בעידן הנוכחי - התיקון של "הטעות הגדולה", הטעות של לתכנן למכוניות במקום לבני אדם.

<Retrofitting Suburbia>

כדאי לצפות בהרצאה המלאה של דנהאם-ג'ונס, שבה יש דוגמאות ספציפיות לרטרופיטינג - ההחזרה של מקומות בעייתיים מבחינה אורבנית לקנה מידה אנושי. בימים אלו, ממשיכות להיבנות ערים שהבסיס הכלכלי שלהן מעורער משום שהן בנויות בצפיפות נמוכה, תוך הפרדה בין השימושים, ועם תלות מוחלטת ברכב הפרטי. אני אומר שהבסיס הכלכלי שלהן מעורער במובן זה שלאורך זמן, שכונות חדשות וערים חדשות שמתוכננות כך לא יוכלו להחזיק מעמד. אפילו ערים ותיקות, שיש בהן איכויות עירוניות, עשויות לאבד אותן, אם לא ישכילו להבין מה יש להן שהוא כל כך אטרקטיבי.

אם לתמצת את מה שהופך עיר לאטרקטיבית, למקום שבו אנשים רוצים להיות, אפשר לציין שלושה דברים הקשורים זה בזה:

1) מרקם עירוני צפוף - רשת רחובות עם קישוריות גבוהה, ללא חללים ריקים המהווים בזבוז של משאב הקרקע.

2) עירוב שימושים - קרבה בין מגורים לשירותים ציבוריים ואזורי מסחר ותעסוקה, שתבטיח נגישות גבוהה (למשל, שכל תושב יוכל להגיע בקלות ובמהירות לשירותים שונים, כמו בית ספר יסודי, קופת חולים, מכולת, סניף בנק, בית קפה וכו').

3) תחבורה בת קיימא - עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, והעדפה לתחבורה הציבורית על חשבון הרכב הפרטי.

את העקרונות הללו אפשר ליישם בערים ותיקות שהתקלקלו, בערים קיימות שנבנו עם עם "הטעות הגדולה" ושצריך לתקן אותן, ובערים שעדיין נמצאות בשלבי תכנון ואפשר להציל אותן עוד לפני שהתוכניות מתממשות במציאות. העקרונות הללו ועקרונות נוספים מקודמים על ידי תנועה עולמית של אורבניסטים. אחד הארגונים שמקדמים את העקרונות הללו נמצא בארצות הברית והוא נקרא CNU - Congress for the New Urbanism. ניו-אורבניזם, או: "עירוניות חדשה" - השם הזה נועד להבהיר שמדובר בתפישה חדשה של עירוניות, כזו שלא מקבלת את העיר כמקום של כבישים ומכוניות.

ארגון CNU ומאות ארגונים נוספים של אורבניסטים ואורבניסטיות ברחבי העולם הצליחו לקדם את עקרונות הניו-אורבניזם עד כדי כך שהם זכו להכרה של ארגון UN-Habitat, הסוכנות של האו"ם שעוסקת במקומות יישוב ובפיתוח אורבני. בוועידה העולמית השלישית של ארגון Habitat אושר סדר יום חדש לעירוניות - The New Urban Agenda. זה מסמך עקרונות מאוד נרחב, ולא כל כך ידידותי לקורא או לקוראת, ולכן זה משמח שיש גם גרסת אודיו. כן שווה להיחשף למסמך הזה משום שהוא למעשה רותם את כל מדינות העולם לפיתוח בר קיימא של אזורים אורבניים. רבים מהסעיפים ב-NUA - New Urban Agenda מתייחסים לכך שצריך להחזיר את האדם למרכז, שהפיתוח של ערים צריך להיות קודם כל סביב אנשים. סעיף מס' 100מתייחס בקווים כלליים לתכנון האורבני הרצוי להגשמת מטרה זו.

<The New Urban Agenda>

כלכלה אורבנית היא תחום מרתק, ובלעדיה לא ניתן היה להצביע על הבעייתיות בהקצאת המשאבים הקיימת במרחב העירוני. בהקשר זה, שמחתי על ההזדמנות לדבר בוועידת עכו של הפורום הישראלי לעירוניות, במושב שהוקדש לכלכלה עירונית. יושב ראש המושב היה השר לשעבר אופיר פינס-פז, היום ראש המכון לחקר השלטון המקומי באוניברסיטת תל אביב. יחד איתי באותו מושב היו יהודה עירוני, יועץ לרשויות מקומיות, שסיפר על המדדים שבאמצעותם הוא בוחן את הפעילות העסקית בערים; יוגב שרביט, מהבלוג "המדד המוניציפלי", שהציג את המתח שבין כלכלה מוניציפלית לבין חוסן עירוני; ועידן עמית, מתכנן סביבתי, שתיאר את מודל BID - Buisness Improvement District כפי שהוא מקודם בעולם, ולאחרונה גם בישראל. אני דיברתי על שני מחקרים שלי שעוסקים בתקציבים של ערים בישראל, האחד קשור לחינוך והשני לרווחה. משום שכבר הארכתי בדיבור, אני אשאיר את המחקרים שלי לפרק הבא. אז עד הפעם הבאה!

Tomer CheloucheComment