3 || הכל אנשים
האם ילדה בגן יכולה לומר היום שהיא רוצה להיות אורבניסטית כשתהיה גדולה? בפרקים הקודמים הגענו לתובנה שהעיר היא ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. אבל מה אפשר לעשות עם התובנה הזו? בפרק הזה נפנה את המבט לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל, שכבר היום משנים את הערים שאנחנו חיים בהן. אני מדווח מחוויותי ב"פסגת הערים" של תל אביב, שהתקיימה בחודש שעבר, וגם ממליץ לעקוב אחרי כל היוזמות של האנשים והנשים שבפרק הזה. האזנה נעימה!
> חיות כיס: עלייתה ונפילתה של ברצלונה
> הבעיות עם מיתוג ערים ומדינות
> Zen City
> tlvPOPS
> דב חנין
טקסט מלא
מלון סינמה עמד בפני בעיה - כיכר דיזנגוף נכנסה לתקופה של שיפוצים, וממרפסות החדרים נשקף אתר בנייה. הנהלת המלון צפתה מכה קשה - ירידה בדירוג של המלון באתרי התיירות המובילים. השיפוצים תוכננו להימשך שנה, עד ינואר 2018. איך יחזיקו מעמד? ההתרסקות לא הגיעה. כחודשיים לאחר תחילת השיפוצים, דווקא נרשמה עלייה בדירוג של המלון בטריפאדוויזור ובבוקינג.קום. התיירים לא נטשו את המלון, והתפוסה נותרה גבוהה בניגוד לתחזית. הכיצד?
זמן קצר לאחר תחילת השיפוצים, המלון שכר מומחה מקומי - זה אני בכובע השני שלי כמדריך סיורים בתל אביב. מדי ערב, בזמן ההאפי האוור על גג המלון, על כוס יין וכיבוד קל, האורחים קיבלו הסבר מיוחד על מה שהם רואים מול העיניים - התחדשות מרכז תל אביב. במקום להסתכל על אתר הבנייה ולחשוב "איזה באסה", הצלחנו לתת לתיירים תחושה שהם רואים את ההיסטוריה מתחוללת לנגד עיניהם. הסברנו להם על החשיבות של כיכר דיזנגוף במרקם החיים האורבני, על ההיסטוריה של המקום, והראינו להם הדמיות של איך הכיכר תיראה עם סיום השיפוצים. הצלחנו להפוך את האתגר להזדמנות, וכמו שקוראים לזה בהייטק - להפוך את הבאג לפיצ'ר.
על פני ארבעה חודשים, ממרץ עד יוני 2017, נכתבו כ-50 ביקורות בטריפאדוויזור - 70% מהן היו של 5 כוכבים, 25% - של 4 כוכבים. רק ארבע ביקורות התייחסו לשיפוצים בכיכר כאל חיסרון. בתוך חודשיים מרגע שהתחלנו ביוזמה הזו, דירוג המלון בטריפאדוויזור קפץ ב-3 מקומות.
הנה דוגמא למה שכתבו אורחי המלון בחוות הדעת שלהם בטריפאדוויזור -
A nice boutique hotel right on Dizengoff Square… The square, once the construction is complete, will be fabulous.
ועוד דוגמא -
Great hotel… There is a lot of construction around the hotel, but it will improve the surroundings when completed.
הפרויקט הזה הימם אותי. איך אפשר, בפעולה פשוטה יחסית ובעלות מינימלית, להשיג תוצאה כל כך טובה? זה מה שאני אוהב. למצוא התערבויות חכמות, שהן כמו דיקור. לגעת נגיעה אחת בדיוק בנקודה הספציפית שמשיגה את התועלת המקסימלית.
אבל אני רוצה רגע לחדד מה זה בכלל קשור - ערים גדולות בכל העולם נדרשות לחדש את התשתיות והמרחב הציבורי ללא הפסקה. זה אומר שעיר חיה היא עיר שכל הזמן נמצאת בשיפוצים. במקביל, ערים גדולות בכל העולם מקבלות תיירות נכנסת בהיקפים הולכים וגוברים. איך מיישבים בין תיירות לבין התחדשות פני העיר, איך מביאים תיירים ולא גורמים להם לאכזבה? זו המשמעות האורבניסטית של הפרויקט הזה, שאני קורא לו "המלון הקטן שיכל" - טכניקה חדשה לשילוב של תיירות עירונית עם התחדשות עירונית. תוכלו לקרוא עוד באתר שלי, וכרגיל - שמתי לינק בהערות לפרק. אני אספר על עוד פרויקטים כאלה בפרקים הבאים של הפודקסט.
אז מה אורבניסטים יכולים לעשות? זו השאלה שסיימנו איתה את הפרק הקודם - מה אפשר לעשות עם הפוקוס הזה על ערים, עם התובנה שעירוניות זה תחום לוהט עכשיו. מה אנחנו יכולים לעשות עם זה, וגם - מה יש לנו להרוויח מזה?
בחודש שעבר התקיימה בפעם השמינית "פסגת הערים" של תל אביב - Tel Aviv Cities Summit. מושבי הכנס התחלקו לנושאים הבוערים שמעסיקים היום אורבניסטים ואורבניסטיות בכל העולם - כלי מימון חדשניים, אזורי חדשנות עירוניים, ערים יצירתיים, ערים איתנות, מזון בעיר, כלכלה שיתופית, דמוקרטיה עירונית, סטארטאפים עירוניים ותיירות אורבנית. זו הייתה גם הזדמנות טובה לפגוש הרבה שותפים לדרך.
כשנכנסתי למוזיאון תל אביב, שם התקיים הכנס, פגשתי את ניר לבלוביץ', שהקים בשיתוף עם ניר אברהם את חברת Build, שמפתחת אסטרטגיות לפלייסמייקינג, ומוציאה אותן לפועל. פלייסמייקינג הוא דרך אחת להחייאת אזורים עירוניים - לקחת מתחם או רחוב ולהפוך אותם ליותר מזמינים ומחוברים לקהילה.
אחד הפרויקטים שלהם הוא רביעיית פלורנטין - פרויקט מגורים חדש שנראה חריג בנוף השכונה התל אביבית הוותיקה. ארבעה בניינים בני תשע קומות, מעוצבים למשעי, עם רחבת דק בין הבניינים - מאוד שונה מהבתים הנמוכים והרחובות הצפופים שמאפיינים את שכונת פלורנטין המחוספסת. מאוד שונה גם מהתדמית ההיפסטרית שהשכונה מתחזקת עוד מהימים שהיא הייתה פחות מקום לגור בו ויותר סדרת טלוויזיה בניינטיז. אז בחברת בילד אימצו את המקום והטמיעו בו את אסטרטגיית Urban Culture Area, והיום רביעיית פלורנטין נותנת מקום לאמנים וליוצרים, שרבים מהם גרים בסביבה. זה גם חיבר את פרויקט המגורים החדש לשכונה, וגם עזר בשיווק החנויות בחזית המסחרית של הפרויקט, כי המתחם הפך למזמין יותר - מה שטוב לעיר, טוב לעסקים. הם בעצם "עשו מקום", ולכן הם פלייסמייקרים. יש עוד דוגמאות נפלאות מחברת בילד, אבל אני אשאיר לכם לחטט באתר שלהם, ובייחוד אני ממליץ לעקוב אחרי האינסטגרם הססגוני שלהם.
ב"פסגת הערים" של תל אביב בחרתי להיכנס למושב על תיירות אורבנית, שהיה מרתק. בפאנל הראשון השתתפו מנהלי התיירות של ברלין, ירושלים, ברצלונה ואמסטרדם, ומנחה הפאנל התחיל בהתנצלות, שבניגוד למושבים האחרים שבהם כל אחד יספר על כמה העיר שלו נפלאה, אז במושב הזה יספרו על מה שלא עובד, על הבעיות. הנציג של אמסטרדם סיפר איך הפוליטיקאים המקומיים ביקשו ממנו להשמיד את השלט I-amsterdam, שהפך לאייקון של העיר, משום שהפך לאטרקציה תיירותית שפוגעת באותנטיות של העיר. למעשה, הם ביקשו ממנו להתיך את השלט ולעשות ממנו צעצועים לילדים. נציג העיר ברלין הפנה אצבע מאשימה לאיירביאנבי, שהיא תופעה שלדעתו פוגעת בתושבי העיר יותר מאשר תורמת להם. נציגת העיר ירושלים התלוננה שלא מגיעים מספיק תיירים לעיר, שהייתה אמורה להוות מוקד משיכה למיליארדים של נוצרים ומוסלמים, אך מבקרים בה רק 3 מיליון תיירים בשנה. לעומת זאת, נציג ברצלונה התלונן על הבעיה ההפוכה - יותר מדי תיירים, כ-30 מיליון בשנה.
הבעיה של ברצלונה היא די ייחודית, אבל מסקרנת מאוד. והיא מראה את המגוון הגדול של בעיות שקיימות בתחום הזה של תיירות אורבנית - לא כל עיר חולמת על גידול בתיירות הנכנסת. הגענו למצב שבו גם יש ערים שמנסות לרסן את ההצלחה. תוכלו לשמוע עוד על הבעיה הייחודית של ברצלונה בפרק של הפודקסט "חיות כיס", מבית היוצר של תאגיד השידור "כאן", בכיכובה של אשת הדסק הכלכלי צליל אברהם.
המושב שעסק בתיירות אורבנית, היה מאיר עיניים. במהלכו גם עדכנתי בפייסבוק על הדברים הנאמרים בו. למשל, התובנה של נציג העיר ברלין, שנפגש עם תושבים שמתלוננים על אינספור התיירים המגיעים לעיר. הוא אמר שאחת המשימות שלו כמנהל התיירות בעיר היא להסביר לתושבים שאי אפשר לקבל שלושה בתי אופרה, שתי תזמורות פילהרמוניות, 178 מוזיאונים - והכל בתמיכה ממשלתית- ולא לרצות לחלוק את זה עם אחרים. בעודי מצייץ בפייסבוק, כתב לי האורבניסט עדי כהן-נייס מהמושב של העיר הדמוקרטית: "הייתה הרצאה נחמדה מאוד על תקציב השתתפותי בפריז (Public Budget) - במשך 5 שנים נתנו 100 מיליון יורו כל שנה לתושבים לטובת פרויקטי פיתוח שהם בחרו בעצמם. תהליך דמוקרטי מקסים (סמיילי)".
באותו מושב השתתפה גם יעל שמר, סטודנטית לתואר שני בבית ספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. יעל היא פעילה ותיקה למען שחרור גוש דן מהפקקים, ויזמת בתחום של חקלאות אורבנית. היא מובילה פרויקט של גינה קהילתית רב תרבותית על גג בניין בדרום תל אביב כדרך לקיים חיים משותפים במרחב אורבני מורכב, ומנהלת קהילה בארגון "מגמה ירוקה". קודמתה בתפקיד היא גלי פרוינד, גם היא אורבניסטית יקרה, שמתמחה היום בתכנון ערים בטכניון. שתיהן הובילו פעולות מחאה למען שיפור התחבורה הציבורית, בגוש דן ומעבר לו, וקראו לראשי ערים לאמץ את תוכנית "מהיר לעיר" ליצירת נתיבי תחבורה ציבורית בגוש דן. האקטיביזם שלהן נועד ללחוץ על משרד התחבורה ועל העומד בראשו לשנות את סדר העדיפויות שבו הרבה כסף נשפך על כבישים ומחלפים.
היה מדהים לראות כמה עושר ומגוון של נושאים יכולים להיכנס במקום אחד, ואיך הקהילה של אורבניסטים ואורבניסטיות בישראל היא קהילה לומדת. באנו לשמוע מהגדולים בתחום. במושב על תיירות אורבנית עלה לדבר רוברט גוברס מהעיר אנטוורפ, מומחה למיתוג ערים ומדינות. הוא הציג תמונות מארבע ערים שונות, באחת רואים מה שנחזה להיות מגדל אייפל, בשנייה טחנת רוח, בשלישית רחוב וינאי למראה, וברביעית עיר אירופאית גנרית. מה הקטע? כולן בסין. זו הייתה רק ההתחלה. באחד השקפים הבאים של המצגת, נמרחו עשרות לוגואים של ערים ומדינות. הם פותחו בשנים האחרונות כחלק ממאמצי המיתוג של אותם מקומות. קשה לתאר את גלגולי הצחוק שפשטו בקהל - כל הלוגואים היו דומים זה לזה בצורה מחשידה. המסקנה: מיתוג של מקום הוא לא סיעור מוחות של חמש דקות בחברת יח"צ, אלא חשיפה של האופי המקומי שהתגבש באופן אורגני במשך עשרות ומאות שנים.
הפאנל הבא עסק בדיוק בזה - איך מאתרים וחושפים את האופי המקומי. עלו לבמה חמישה אינסטרגמרים, שהלכו בדרכו של הבלוג Humans of New York - בלוג התמונות שמתעד אנשים בניו יורק ומספר את סיפורם. הייתה שם נציגות של רומא, בואנוס איירס, ניו דלהי, דאבלין ותל אביב. כולם הגיעו ארצה במסגרת משלחת שאורגנה על ידי ארגון ההסברה הישראלי Vibe Israel. אני הוזמנתי לטייל בנווה צדק, השכונה הכי יפה בתל אביב, יחד עם מארקו מ- Humans of Rome. הוא גם היה זה שסיכם את המסר בצורה הטובה ביותר, כשבמהלך הפאנל שאל "כמה מכם חזרו לעיר כלשהי בגלל המוזיאונים, האנדרטאות והמבנים המיוחדים, וכמה מכם חזרו לעיר כלשהי בגלל האנשים?" הידיים שהורמו בקהל לא התירו מקום לספק. אולי שניים חזרו בגלל האתרים, אבל כמעט כולם העידו שחזרו בגלל האנשים.
ואם כבר אנשים, אז ביציאה מהכנס פגשתי את עידו עברי. עידו ואיל פדר התחילו את דרכם המשותפת לפני כמה שנים עם חזון גדול להפוך את הערים שלנו לקשובות יותר לתושביהן. איל הוא מתכנן ערים, עידו הוא איש של טכנולוגיות מידע. ביחד הם הקימו את Zen City. החזון שלהם הופך בימים אלה למציאות, כשיותר ויותר ערים מאמצות את הכלים שהם מפתחים. זן סיטי מובילים את קהילת הסטארטאפים בתחום הערים החכמות - תחום שבו טכנולוגיות מידע משמשות אותנו לאיסוף נתונים על החיים בעיר. את הנתונים שאוספים אפשר לעבד לתובנות חשובות.
תחשבו על פריסה של מאות חיישנים ברחבי העיר שיכולים לדווח למוקד העירוני על מצב התאורה ברחובות, על רמת זיהום האוויר והרעש, אפילו על כמות הזבל שיש בפחים. עם כל המידע הזה אפשר לנהל את הביקוש לחשמל ברחובות מסוימים, אפשר להסיט תחבורה מנועית החוצה מאזורים מוכי זיהום, ואפשר לדעת לאן לשלוח את משאית איסוף האשפה. סביר להניח ששמעתם על זן סיטי (אגב, הם מגייסים עכשיו להרבה תפקידים, אז תסתכלו עליהם), ובכל זאת אני רוצה לכסות כמה שיותר את המנעד של אורבניסטים - מארגוני מתנדבים ואקטיביזם חברתי עד חברות ייעוץ וסטארטאפים.
תחום נוסף שבו אנחנו מוצאים פעילות מעניינת שקשורה לערים הוא התחום של מובילי דעת קהל. קודם כל - אנשי תקשורת. מירב מורן הייתה שנים בעיתון "גלובס" שם יצרה לעצמה תפקיד - "מבקרת ערים". כמו שיש מבקרת מסעדות, כך מורן יצרה לעצמה מקצוע חדש. היא ראיינה ראשי ערים, ביקרה בעשרות מקומות ואפשר לאגד את כל הכתבות שלה לספר הדרכה שהכותרת שלו תהיה "איך עושים עיר לטובה". היום היא בעיתון "דה מרקר", ומפרסמת טור שבועי בשם "תיקון חוצות" שמתמקד בעיצוב אורבני - איך לעשות מעברי חצייה בטוחים יותר, מהו המיקום הנכון לסככות המתנה לאוטובוס, ואיך הופכים את העמודונים שמפרידים בין המדרכה לכביש לידידותיים יותר למשתמשים במרחב הציבורי.
בעיתון "הארץ" כותבת נעמה ריבה המוכשרת. כבר שנים שהיא מבקרת את תכנון המרחב הציבורי בישראל, ואני חושב שהפרויקט הכי משמעותי שלה הוא הנושא של צל בעיר. אבל אם תשאלו אותה, היא בטח תספר על הפרויקט שהובילה, שנקרא "הנאה בזיקה". במסגרת הפרויקט הזה היא יזמה פיקניקים במקומות שמוגדרים כ"זיקת הנאה". זו הגדרה משפטית שמאפשרת לאדם אחד ליהנות מנכס של אדם אחר. בהרבה תוכניות של מגדלים שנבנו בתל אביב יש שטחים ציבוריים כאלה, שאמנם נמצאים בידיים פרטיות, אך הציבור רשאי ליהנות מהם. לצערנו, מתכננים אותם כך שבחיים לא נחשוב שמותר לנו להשתמש בהם. ריבה יזמה פיקניקים מגניבים במתחמים כאלה כדי לעורר מודעות לנושא. עוד מידע על כך באתר tlvPOPS שהוקם בעקבות הפעילות הזו.
מחוץ לתקשורת הממוסדת, אנחנו מוצאים בלוגרים, כמו יוגב שרביט שמנתח תקציבים של רשויות מקומיות באתר "המדד המוניציפלי". הוא פיתח כלים שמאפשרים לו לבדוק את היציבות הפיננסית של ערים בישראל, ואם תיכנסו לאתר שלו תגלו למה בת ים וגבעתיים נמצאות למעשה על סף קריסה כלכלית. בלוג אחר הוא "הרוכב לאוטובוסים" שעוסק בכל מה שקשור לתחבורה בת קיימא - אוטובוסים, רכבות, אופניים והליכה ברגל. כל פוסט של הרוכב לאוטובוסים הוא בונבון עבור מי שחוקר את הקשר בין תחבורה לתכנון ערים. בלוג אחרון שאני פשוט חייב להמליץ עליו הוא "התפוז הגדול" - בלוג על גוש דן שמופעל על ידי דניאל מייסה. אני נהנה לעקוב אחרי עדכוני הבנייה של דניאל, שמצלם אתרי עבודות שהוא מגיע אליהם ברחבי המטרופולין ומעדכן על המתרחש.
נסיים עם הפוליטיקאים. כמובן שהדבר הראשון שקופץ לראש הוא ראשי ערים. הרי מי יכול להיות יותר אורבניסט מאשר ראש עיר? למעשה, אין ראש עיר אחד שעולה במוחי, שבאמת יש לו הבנה של מהי עיר. בדור הנוכחי של ראשי ערים עדיין חושבים שעיר זה דבר מגונה, ושצריך לשווק אותה בסיסמאות כמו "קיבוץ בעיר" או "לב של מושבה" ודברים הזויים כאלה. רבים מהם חושבים כמו מנכ"לים - איך אני מספק את השירות הכי טוב במחיר הכי נמוך.
גם הפוליטיקאים ברמה הארצית לא מרבים לעסוק בשאלות אורבניות, אבל כן אפשר לציין את חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מהרשימה המשותפת, ואפילו אציין את חבר הכנסת לשעבר ניצן הורוביץ ממרצ - שלושתם מבינים את החשיבות של ערים, כמקומות שלא רק מניעים את הכלכלה ומאפשרים קיום משותף, אלא גם כצורת חיים ששומרת על הסביבה, משום שהיא חסכנית במקום ואינה זוללת שטחים פתוחים כמו הפרברים. לצערי, בשנותיהם באופוזיציה כמעט ולא התאפשר להם לממש את זה בשטח. האם נזכה לראות שר בממשלה שתפקידו לנסח ולהוציא לפועל את חזון העירוניות בישראל? עוד חזון למועד.
אם לתמצת את כל מה שסיפרתי עד עכשיו, מה שאני מנסה להגיד הוא ש"אורבניסט" זה מקצוע בהתהוות. הרבה פעמים שואלים ילדים מה הם רוצים להיות כשיהיו גדולים, ואנחנו די מצפים מהם שיגידו "כבאי" או "כדורגלן" או "אסטרונאוט". אבל למעשה מקצוע הוא דבר נזיל. לכן, זו שאלה מאוד משונה לשאול ילדים. מי ידע להגיד בגן רבקה שיום יבוא והוא יהיה מנהל ניו מדיה או יוצר תוכן ברשתות חברתיות? איזו ילדה הייתה יכולה לומר שהיא רוצה להיות מעצבת ממשק משתמש לאפליקציות מובייל? כשם שמקצועות הולכים ונעלמים, והיום אנחנו רואים פחות ופחות דוורים וקלדניות, כך יש גם מקצועות שנוצרים יש מאין. ייתכן שאורבניסט הוא אחד מאותם מקצועות חדשים. אולי יום יבוא וילדה בגן תוכל לומר שהיא רוצה להיות אורבניסטית כשתהיה גדולה.
בעצם יותר נכון להתייחס לתואר "אורבניסט" לא כמקצוע, אלא כטייטל שמשייך אותך לקהילה רחבה יותר של אנשים שעוסקים בעירוניות. ביחד אנחנו יכולים להמשיך ולסייע לאנשים לחיות חיים טובים יותר בערים טובות יותר. יש פה הרבה עם מה לעבוד. בעולם שהופך ליותר ויותר עירוני ככל שחולף הזמן, יש צורך באנשים שיודעים איך לעשות את זה. שמכירים את ההתפתחות, כמו גם את הדעיכה, של ערים אחרות. אז קחו למשל את הפלייסמייקר - מישהו שהופך רחוב או מתחם למקום חי. או את הרטרופיטר - מי שעוזר לתכנן מחדש פרברים כך שיהיו בהם איכויות עירוניות של רשת רחובות נאותה, עירוב שימושים ותחבורה בת קיימא. ויש גם מנהל חוסן עירוני, שמתפקידו לנהל את משאבי העיר להתמודדות עם מצבי חירום, וגם יועץ לשיתוף ציבור, שעוזר לקדם פרויקטים של בנייה בעיר בשיתוף פעולה בין הרשות המקומית, היזם והתושבים. יש מלא אפשרויות, ורבות מהן עוד אפילו לא קיבלו שם, בטח שלא בעברית.
הרשימה הזו לא כוללת את כל האורבניסטים והאורבניסטיות בישראל. ספרו לי אילו עוד אורבניסטים ואורבניסטיות שווה שנעקוב אחריהם… אתם מוזמנים לכתוב באתר שלי - Urbanizator.com/podcast - ואם אתם מכירים עוד אנשים שיכולים ליהנות מהפודקסט הזה - שתפו אותם.
כשחשבתי על הפודקסט הזה, כיוונתי אותו למי שמתעניין כמוני בעירוניות, ובייחוד לאורבניסטים בהווה ובעתיד. כלומר, אנשים שיש להם היום קריירה בעירוניות או למי שרוצים לפתח קריירה כזו. אז סיפרתי הפעם על אורבניסטים שאני מכיר וקצת על עצמי, בעיקר כדי לתת השראה למי שרוצה להיות אורבניסט כשיהיה גדול. בפרק הבא הייתי רוצה לתת עוד כיוון למי שרואה את עצמו כאורבניסט לעתיד - איפה לומדים להיות אורבניסטים. נשתמע בפעם הבאה.
